תצלום נדיר של האדמו"ר מזאלושיץ הי"ד

תצלום נדיר בו נראה (מימין) האדמו"ר המקובל, ובעל המופת מזאלושיץ רבי שם קלינגברג [קלינברג] הי"ד. קרקוב, שנות ה־20 בקירוב. רבי שם קלינגברג הי”ד נולד בשנת תרל"ב (1872) לאביו האדמו”ר מזאלושיץ רבי אברהם מרדכי, נכדו של האדמו”ר רבי יצחק אייזיק מקומרנה בעל 'היכל הברכה' ממנו למד קבלה, וחתן רבי משה רוטנברג רבה של סקוליה, מצאצאי הב”ח והט”ז. שמו הנדיר: "שם", ניתן על פי הוראת סבו רבי אייזיק, שאמר שבראש השנה של שנת לידתו היה שם בן נח מליץ יושר על עם ישראל, ובשל כך הבטיח לו שיקרא על שמו את התינוק הראשון שיוולד במשפחתו. תלמיד מובהק של אביו והוסמך להוראה על ידי רבי חיים לייבוש הורביץ, רבה של קרקוב. היה רב גאון ומקובל, צדיק, גדול בתורת הנגלה והנסתר, קדוש ופיקח מפורסם. עוד בצעירותו העידו עליו חסידים כי מעולם לא דיבר דברים בטלים, ולא הפסיק ממשנתו. וכבר בגיל 20 נחשב למקובל גדול, וכבר אז היה נחשב בעיני רבני גאליציה כגדול בדרכי הסוד וכבעל מופת. באותן שנים התכונן לפרסם חיבור בקבלה, אלא שהאדמו"ר מגור מנעו מכך משום ש'לא אכשר דרא'. משנת תרע”ח (1918) כיהן כאדמו”ר מז’אלושיץ בקרקוב. ביתו שימש מרכז לחסד, לתורה ולחסידות, תורתו הייתה כמעיין המתגבר והוא סייע, קירב ועודד יהודים רבים קשיי יום שבאו אליו. בדרשותיו הלהיב את בני עדתו לתורה ויראת שמים, ואת תלמידיו המובחרים לימד קבלה. ניגוניו בשבת היו ניגוני לב, ששר בדבקות נפלאה ובחרדת קודש. הוא ברח מן הכבוד והסתיר את מעשיו מעיני הבריות. עוד בצעירותו ההדיר את ספרו של האר”י ז”ל “ליקוטי הש”ס”. אלפי ספרי הקודש בספרייתו היו מלאים בהגהותיו וחידושיו. בנוסף חיבר ביאור על כל ספר הזוהר, חיבור ארוך על כ”ב אותיות דרושים בקבלה וחידושים על הש”ס והפוסקים. רוב כתביו אבדו בשואה, ורק שרידים מתורתו יצאו לאור בספר “אהלי שם” על התורה ועל המועדים (ירושלים, תשכ”א), בהוצאת בן המחבר, הרב משה קלינגברג, שצירף לספר את ספרו שלו “ברכת משה”. לקראת תפיסת השלטון בידי הנאצים התריע האדמו"ר וביקש להזעיק רבים מגודלי הדור להרעיש עולמות ולבטל את רוע הגזירה. לאחר כיבוש קרקוב בידי הגרמנים, חיפשו ללכוד אותו, אך הוא נמלט והסתתר במשך שנתיים בעיירה הסמוכה נפלומיץ, והמשיך שם בעבודת הקודש שלו. אח”כ הוברח במסירות נפש על ידי חסידיו לגטו קרקוב, הסתתר שם בבונקר והמשך למסור שיעורים בסתר, בלא שהפסיק אף יום אחד משיעוריו הקבועים בנגלה ובנסתר. לילה אחד העיר את בנו, שישן לאחר יום עבודת כפייה מפרכת, ואמר לו “עמוד ובוא וחטוף ממני, לפני שלוקחים אותי ממך”, והם ישבו ללמוד יחד גמרא ותוספות. בשנת תש”ג [1943] גורש למחנה פלאשוב. לקראת פסח הבריחו לו מצות מגטו בוכניה ובליל הסדר אמר את ההגדה של פסח בעל פה עם מעט יהודים. לאחר חג פסח, בכ”ח בניסן, בעת ביצוע סלקציה, הורו הנאצים להוציא להורג את הרבי באופן פומבי, לעיני כל האסירים היהודים. למרות שהמרצחים הורו לו להתפשט הוא התעקש להישאר עם הציצית, והספיק לומר וידוי ולהתחיל בקריאת “שמע ישראל” לפני שנורה ונהרג על קידוש ה’. לפני שנורה אמר: “הריני כפרתם של ישראל”. אשתו הרבנית נספתה בכ”ד אדר ב’ תש”ג. כן נספו בנם רבי מנחם מענדיל, נשיא אגודת ישראל בקרקוב. מילדי רבי שם קלינגברג שרדו בנם רבי משה לימים האדמו”ר מז’אלושיץ באנטוורפן ובנם רבי יצחק אייזיק. 9x14 ס"מ. חותמת הצלם HELIOS קרקוב מאחור. מצב טוב מאד.