4 תצלומים קשים ממחנות המוות הנאצים בעת שחרורם בידי בעלות הברית. צולמו בידי סוכנויות צילום של בעלות הברית בתום המלחמה. חתומים בגבם בחותמות דיו של הסוכנויות שצילמו אותם.
תצלומים: אסיר פצוע בכוויות קור במחנה המוות בוכנוואלד; גופות במחנה המוות אוהרדרוף [מחנה ריכוז ומחנה עבודה נאצי ששכן ליד העיר ויימאר בגרמניה. היה חלק מרשת מחנות הריכוז שסבבו את מחנה הריכוז בוכנוואלד. אוהרדרוף היה מחנה הריכוז הראשון ששוחרר על ידי כוחות צבא ארצות הברית. כשחיילי הדיוויזיה המשוריינת נכנסו למחנה הם גילו ערימות של גופות, חלקן מכוסה בסיד, וחלק אחר של הגופות כשהן שרופות באופן חלקי]; אוכלוסייה אזרחית אשר הוכרחה לחפור קבר אחים לקבורת הנספים במחנה המוות וובלין [מחנה-משנה של מחנה הריכוז נוינגמה, שבצפון גרמניה. המחנה הוקם על ידי האס-אס כדי לאכלס בו אסירים אותם פינו ממחנות אחרים כדי למנוע את שחרורם על ידי בעלות הברית. בשיאו החזיקו בוובלין כ-5,000 אסירים, שרובם סבלו מרעב ומחלות. המחנה שוחרר ב־2 במאי 1945]; נער צעיר פולני בגיל 16 במצב גופני קשה במחנה Vaihingen. המחנה שמש מחנה עבודה לייצור נשק. בשלב הסיום של המלחמה הפך למחנה ריכוז לאסירים חולים וגוססים.
תצלומי השחרור אשר צולמו בידי יחידת הצילום של הצבא האמריקאי, עיצבו במידה רבה את הזיכרון הקולקטיבי החזותי של השואה. ההוראה לשלוח את מחלקת הצילום לתוככי המחנות ולהביא את תמונות הזוועה מילאה שתי מטרות מרכזיות אשר עמדו בכוונתן של בעלות הברית - האחת, להציג לציבור את פשעי המשטר הנאצי להצדקת הגיוס הטוטלי והקורבנות הרבים שגבתה המלחמה. והשנייה, לא פחות חשובה, איסוף עדויות רבות ככל שניתן לצורך הפללת פושעי המלחמה הנאצים במשפטים שנערכו בתום המלחמה. התיעוד החזותי אכן שימש את התביעה במשפטים ועמד כגורם משמעותי בהרשעתם הסופית. לאחר המשפטים בעלות הברית הפיצו תצלומים אלה בקרב האוכלוסייה הגרמנית, אשר שיקפו יותר מכל את הזוועות שעולל המשטר הנאצי, לחינוך מחדש של גרמניה הכבושה ברוח ערכי הדמוקרטיה.
שלשה תצלומים בגודל:23x18 ס"מ. תצלום אחד בגודל: 23x14 ס"מ. מצב טוב מאד.
