"בני היקר! מכתב זה הוא דבר אביך האחרון אליך..." - מכתביו האחרונים של נידון למוות בתקופת השואה

10 דפים ובהם דבריו האחרונים שכתב יהודי שנידון למוות בתלייה, לפני הוצאתו להורג בתקופת השואה. את הדברים המאלפים והקשים לקריאה כתב לבנו בגבם של דפים מודפסים הפונים אל "צעיר עברי" ומיידעים את הציבור בפשעי החיה הנאצית בגרמניה. מתוך הדברים נראה שהכותב היה רופא במקצועו שכן הוא כותב : "אני שתעודת חיי היתה לרפא חולים" אך לא עלה בידינו לברר את זהות הכותב, וכן האם לבסוף הוצא להורג כפי העולה מהמכתבים שנכתבו בימיו האחרונים. תיעוד מצמרר וקשה לקריאה. המכתב פותח במלים: "בני היקר! מכתב זה הוא דבר אביך האחרון אליך, דבר איש חף מפשע הרוצה בחיים, אולם החיים האכזריים מקיאים אותו מקרבם וגוזרים עליו כליה..." . הכותב מתאר כיצד הואשם על לא עוול בכפו כי רצח אדם כלשהוא, ובאשמה זו נגזר דינו למיתה: "אני שגם זבוב לא ההין להרוג בימי חייו מועלה לגרדום בעלילה נתעבה כי רצחתי נפש" , ומתאר את הרגעים בבית המשפט בהם הוקרא גזר דינו למיתה: "החזקתי את עצמי שקט במשך קריאת פסק הדין הארוך... אולם פקחתי עיני והטיתי אזן לדברי השופט... "רוצח! זעקתי בשארית כוחותי לעבר המפלצת שממולי אולם נפלתי על פני ארצה, הרגשתי בסחרחרת..." וממשיך ומתאר כיצד לאחר מכן: "לא צעקתי ולא בכיתי, אבל הרגשתי כאלו הקרקע נשמטת מתחת רגלי... חושי לא פעלו יותר, שקעתי לתוך אדישות, לא ראיתי ולא שמעתי דבר..." . בהמשך מתאר הכותב את תחושותיו הקשות בתא כלאו: "כשחזרה הכרתי מצאתי את עצמי בתא חדש, תא הנדונים למות... זכרתי את יום האתמול בבית המשפט... ופרצתי בבכי כילד קטן... מה כוחי כנגד דלת הברזל האטומה וכנגד לבבות הברזל שמאחוריה כמטורף רצתי מקיר לקיר "אינני אשם!" "אינני אשם!". וממשיך בפנייה לבנו: "זכר תזכר כי חף אביך מפשע ובזדון לב הוצא להורג" . הכותב ממשיך ומתאר כיצד ניסה לערער על פסק דינו, אך ערעורו לא נתקבל: "בסוף השבוע הודיע לי שומר בית הכלא על אשור דיני. לית דין ולית דיין! נחתם ונגזר גודלי למות, ודוקא על הגרדם... ניסיתי לעשות לי את חשבון חיי, כי הנה בעוד 3 ימים שומה עלי להפרד מהם לנצח - להפרד מחיי... עוד לא זכיתי לראותך גומר את לימודך, וכבר הוטל עלי למות...". את מכתבו מסיים הכותב במלים: "הנני גומר לכתב את מכתבי, קרני השמש החמימות חודרות מבעד לשכבת הברזל העבה ומאירות את תאי האפל, זו לי הפעם האחרונה אור היום לפני הליכתי לגרדום, היה שלום בני לנצח... אביך אשר בכלא" . ומוסיף כמה שורות בהן הוא פונה בקצרה לבתו "בתי היקרה מכל! בהגיעי אליך מכתבי זה כבר לא אהיה בארץ החיים" המשכו של המכתב הפונה לבתו חסר כפי הנראה. [10] עמודים. דפים בגודל 13x10 ס"מ. מחיקות ותיקונים ברצף הכתיבה. מצב טוב מאד.