'דברי שלום וברכה אל קהל ישראל' - מכתב מודפס אל קהל ירושלים מאת הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל לאחר נסיגת הצבא הנאצי בפיקודו של רומל

האווירה בארץ ישראל בקיץ 1942 הייתה של קיץ אחרון, דמדומיו של החלום הציוני, אולי גם של העם היהודי. במדבר העצום של צפון אפריקה שעטו כוחותיו של הפילדמרשל הנאצי ארווין רומל אשר כונה 'שועל המדבר', מטאטאים מדרכם את הבריטים ומתקדמים מניצחון לניצחון. חץ התנועה שלהם הצביע ישירות לעבר ארץ ישראל, על חצי מיליון יהודיה. השמועות על גורלם של יהודי אירופה, ידעו יושבי הארץ, עלולות להפוך למציאות מזרח-תיכונית. ערביי ארץ ישראל הריעו בזמן הקרבות להיטלר, שאותו כינו “אבו-עלי” – מילה נרדפת לגבורה ולכושר מנהיגות. “הייל רומל” הפכה לברכת שלום נפוצה, ובערים שונות בסוריה ובלבנון הופיע הגרפיטי “היטלר הוא יורשו של עלי” (אחיינו-יורשו של מוחמד לפי השיעה). ואז לפתע הוסר האיום. הפילדמרשל הבריטי ברנרד מונטגומרי הביס את רומל בקרב באל-עלמיין כ-100 ק"מ מערבית לאלכסנדריה, והמצביא הנאצי שנחשב לבלתי מנוצח נסוג מוכה ומושפל, מותיר מאחוריו עשרות אלפי גופות של חייליו פזורות בחולות המדבר. רומל ניסה להבקיע דרך הקווים הבריטים פעם נוספת, בקרב עלם חלפה. גם ניסיון זה לא צלח ונבלם על ידי המפקד הבריטי החדש, לוטננט גנרל ברנרד מונטגומרי. רומל עזב את אפריקה אחרי שחלה. לאחר זמן קצר חייליו נשבו על ידי בעלות הברית. היישוב היהודי נשם לרווחה. התוכניות המפורטות שהוכנו לקראת יום הפלישה של הנאצים – החל מהשתלטות על נשק בריטי, המשך בהתבצרות בכרמל וניהול מלחמת גרילה, וכלה במעשי התאבדות כדי לא ליפול בידי האויב – נגנזו. כה חד היה המעבר מאווירת יום הדין להקלת השחרור, שבחלוף השנים כבר החלו להתווכח האם באמת חשש היישוב היהודי לגורלו, ומה פשרם של קווי הביצורים והמחסות הפזורים בהרי הכרמל. במכתב נדיר זה אשר הודפס בערב ראש השנה תש"ד [1943] ובו פונה הראשון לציון רבי מאיר חי עוזיאל את קהל ישראל יושבי ירושלים בהתייחסו למאורעות השואה ולתשועה הגדולה של יושבי הארץ: 'עולמנו נתון בדם ואש. עולמות ומשטרים הולכים ונהרסים... אנשים ונשים זקנים ונערים... במערכות המלחמה נופלים כעמיר מאחורי הקוצרים... בשנה החולפת הרבה האויב את חללי עמנו וענויים בכל מקום שהשיגה יד השפעתו הרשעה והמנואצת.... למראה חזיון דמים זה שלזכרו תסמרנה שערות אדם וכל עינים תזלנה דמעה כנחל, ו לעומת זאת למראה התשועה הגדולה שעשה ה' לנו ולכל הקהלות הסמוכות לארצנו מכל עבריה שמלטנו מיד אויב ומתנקם, שהיה קרוב אל שערינו בדרך נס ופלא ופתח לפנינו אופקי אורה וגאולה...', לאור הנסים הגדולים אשר אותם מתאר הגאון הוא קורא להתחזקות בתורה, תפילה, וצדקה, וכן לתמוך בבניית בית הכנסת הגדול שעתיד היה להבנות מחוץ לחומות ירושלים. [1] דף. 25X19 ס"מ. מצב טוב מאד.