The Story of a Secret State - הסיפור של המדינה הסודית מאת יאן קרסקי בוסטון 1944 - מהדורה ראשונה. עותק עם הקדשה וחתימת המחבר יאן קרסקי - האדם שניסה לעצור את השואה, מתוארכת: 3 במרץ 1951.
ד"ר יאן קַרְסְקי [1914-2000] לוחם מחתרת פולני בזמן מלחמת העולם השנייה, אשר עשה מאמצים הירואים על מנת לדווח לבעלות הברית המערביות על השמדת היהודים בשואה. עם פרוץ המלחמה גויס קרסקי לצבא הפולני, ונלקח בשבי הצבא האדום. הוא נמלט ממחנה שבויים, וחזר לאזור הגנרלגוברנמן (שטח הכיבוש הגרמני בפולין). שם הצטרף לארגון המחתרת הפולני ה"ארמייה קריובה". באותה העת ביצע קרסקי מספר שליחויות חשאיות בין צרפת, בריטניה, הולנד ופולין. ביוני 1940 נפל לידי הגסטאפו בסלובקיה, וסבל עינויים. קרסקי הצליח להימלט במבצע נועז של המחתרת הפולנית מבית הסוהר בעיר נובי סונץ' (צאנז). בסוף שנת 1942 התגנב קרסקי פעמיים לתוך גטו ורשה, שם נפגש עם שניים מהמנהיגים היהודים – מנחם קירשנבוים וליאון פיינר. מטרתו הייתה לבדוק מקרוב את האירועים שהתרחשו אז בגטאות, ולחשוף לעולם את האירועים האיומים. היהודים מצידם ביקשו ממנו שיספר לאומות העולם על גורלם, ויפעל להצלתם. במסגרת פעילותו ההירואית התגנב קרסקי, כשהוא לבוש במדי שומר למחנה אותו זיהה כמחנה ההשמדה בלזץ אם כי כיום סבורים כי לא היה זה המחנה בלזץ עצמו כי אם אחד ממחנות המעבר, או מחנות המיון, כנראה מחנה בשם "איזביצה לובלסקה". בנובמבר 1942 נמלט קרסקי למערב, והמשיך במשימתו לחשוף לעולם את השמדת היהודים. בתחילה שהה בבריטניה שם נפגש עם שר החוץ אנתוני אידן. לאחר מכן הגיע לארצות הברית וביולי 1943 נפגש אישית עם נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט. כן נפגש עם מנהיגים רבים אחרים בארצות הברית – פליקס פרנקפורטר, קורדל הול, ויליאם דונובן, סמואל קרדינל סטריץ' וסטיבן שמואל וייז. רבים מאלו ששוחח עמם לא האמינו לו, או סברו כי עדותו מוגזמת, וכי מדובר בתועמלן מטעם המחתרת הפולנית.
הספר שלפנינו "סיפורה של מדינה חשאית" שיצא לאור ב-1944 עוד לפני שנסתיימה המלחמה הינו הפרסום ההיסטורי הראשון שנכתב ופורסם על ידי חבר במחתרת הפולנית שפעלה בחסות הממשלה הפולנית הגולה בלונדון, והוא גם חיבורו הראשון של קרסקי בו הוא מתעד את קורותיו בשנות המלחמה - פעילותו המחתרתית, תפיסתו בידי הגסטפו, בריחתו מבית הסוהר הגרמני, שהותו בגטו ורשה ולאחר מכן במחנה ריכוז, בריחתו מערבה, ושיחותיו אל מול אוזניהם האטומות של מנהיגי מדינות המערב, בניסיון לדווח להם על הממדים העצומים של השמדת היהודים.
לאחר המלחמה נמנע מקרסקי לשוב לפולין, שכן הממשל הקומוניסטי שם רדף את אנשי "צבא המולדת". הוא התאזרח בארצות הברית והחל בלימודים באוניברסיטת ג'ורג'טאון שם קיבל תואר דוקטור בשנת 1952. הוא לימד נושאים הקשורים במזרח אירופה באוניברסיטה זו במשך 40 שנה, והיה לאחד המרצים החשובים שם. ב-1954 קיבל את אזרחות ארצות הברית. קרסקי נישא ליהודיה ניצולת שואה בשם פולה נירנסקי. ב-1977 התראיין במסגרת צילומי סרטו של הבמאי קלוד לנצמן "שואה". כמו"כ הוציא לאור בשנת 1985 מחקר בשם "המעצמות הגדולות ופולין". ביוגרפיה שלו מאת החוקרים תומאס ווד וסטניסלב ינובסקי יצאה לאור ב-1994 בשם "קרסקי – כיצד ניסה אדם אחד לעצור את השואה".
לאחר נפילת הקומוניזם בפולין בשנת 1989, קיבל קרסקי רהביליטציה במולדתו. הוא זכה לעיטורי כבוד אזרחיים וצבאיים.
בשנת 2000 סמוך למותו, ייסד את "פרס הנשר על שם קרסקי" על שירות לאנושות.
ראיון מרגש עם יאן קרסקי שהתקיים לאחר המלחמה בו הוא חושף פרטים מאלפים על קורותיו בזמן המלחמה ראה כאן
[6], 391 עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב.
