ארבע גלויות דואר בכתב ידו וחתימתו של הגאון מלומז'ה רבי יהודה לייב גורדין - . נשלחו בסוף ימיו ממקום מושבו בשיקאגו, עת נתמנה לרבה של העיר, לבניו ונכדיו ששהו אותה העת בארץ ישראל, ראשית שנות ה-20 / מכתב מרטיט שכתב חתנו של הגאון מלומז'ה לחותנו לאחר שעזב את לומז'ה לכהן כבוד בארצות הברית.
1-4. בגלויות שנכתבו ל'חתני, בתי ונכדי' מתאר הגאון כי פרט לדרשות שמוסר לבני תורה, כבר ביקר באוניברסיטת באלטימור, וכי דרש בפני הסטודנטים הלומדים שם שמונה פעמים, וכולם לא מנעו עצמם מלבוא ולשמוע דרשותיו, בגלויה אחרת הוא מליץ על עצמו 'ואני בעצמי הנני עוסק ברכילות' ומפרש " כלומר מהרמב"ם לטור ומהטור לרמב"ם ומבבלי לירושלמי, זהו עסק התמידי שלי ופעם אחת בחודש הנני דורש מעל הבמה דברי אגדה ותו לא מידי" , במכתב אחר מפרט הגאון את תלאות הדרך שעבר בדרכו לארצות הברית: 'בהיותי בפולין לא היתה אז שום קאמוניקציא והתמהמתי בפריז שני שבועות אצל הרב הפאריזי כי לא נתנני לעזוב את ביתו, הוא יליד לומז'א ובאתי נויארקה ר"ח מנחם אב, על האטלאנתיק [האוקיינוס] נסעתי רק שבעה ימים...", ועוד עניינים.
5. מכתב בכתב ידו של חתנו של רבי יהודה לייב גורדין - נשלח מלומז'ה לאחר עזיבתו את העיר ונסיעתו לארצות הברית - מנחם אב תרפ"ב [1922]. במכתבו כותב החתן אודות השמועות שנפוצו בלומז'ה באשר לסיבת עזיבתו של הגאון רבי יהודה לייב גורדין את העיר. וכותב: "כולם משערים השערות ומכונים כונות מכונות שונות בעובדא זו, אבל מי שמח לו בקדקדו אינו מעיז לחשוב ששום נגיעה עצמית בזה. מאת ה' היתה זאת... אחינו באמריקה זכו לזה שאחד מגדולי הדור ישכון בתוכם, בשביל כל הטוב אשר עשו בשנים האחרונות כדי להציל את אחיהם בארצות אחרות מכליון וכדי להרים את קרן התורה והיהדות בארצות הנ"ל. מהיום תקבל היהדות בארצות הברית צורה חדשה ברוח ודעת תורתינו הקדושה...".
הגאון רבי יהודה לייב גורדין [תרי"ג - תרפ"ה, -1853-1925] רבן של ערים שונות בבלארוס ובפולין, ובסוף ימיו רבה של לומז'ה, על שמה הוא מכונה הגאון מלומז'א. בצעירותו למד אצל הרב משה דנישבסקי. בהיותו בן 24, נפטר רבה של מיכלשוק רבי יהודה לייב הכהן קורליצר, ובצוואתו הורה למנות תחתיו את הרב גורדין. הוא כיהן ברבנות זו תשע שנים. ובתרמ"ו, 1886, עבר לכהן כרב בעיר אוגוסטוב הסמוכה לביאליסטוק, שהייתה אז חלק ממחוז סובאלק. למרות היותו מרקע "מתנגדי", היה מקובל גם על יהודיה החסידים של אוגוסטוב. בתרס"ד נבחר לכהן כרבה של סמרגון, והקים בה ישיבה, בה למדו כמאתיים תלמידים.
בתרע"ג, 1913 נבחר לכהן כרבה של לומז'ה, זמן מה לאחר מינויו פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא עסק בצרכי יהודי העיר מול שלטונותיה המתחלפים. כרבה של העיר חרד לגורלה של ישיבת לומז'ה ובשנת 1925 נסע לשיקגו כדי להתרים נדיבים עבור הישיבה. הופעתו בשיקגו, כשהוא נושא את נאומיו באנגלית, השפיעה רבות על היהדות החרדית בשיקגו, והם בחרו למנותו כרבה הראשי. הוא הסכים לקבל על עצמו את המינוי, אך בעודו מתכונן להיכנס למשרתו זו, חלה ונפטר בשיקגו בי' באייר תרפ"ה, 4 במאי 1925. נקבר בהלוויה המונית בשיקגו. המכתבים שלפנינו כולם נכתבו בתקופה קצרה זו בה כיהן כרב בשיקגו.
4 גלויות דואר ו [1] מכתב. מצב כללי טוב מאד.
