"ועד משפחות העצורים והאסירים הפוליטים בארץ ובקניה" - מכתב מודפס בסטנסיל לנשיאות חברי הועד הפועל הציוני תל אביב - ארץ ישראל. הנידון: דרישה דחופה לשחרורם לאלתר של העצורים והאסירים בעתלית, והמגורשים בגלות קניה, כחודש לפני הכרזת העצמאות. בראש הדף חתימה מוקדמת של מנחם בגין ומילה נוספת: "לעיונך, מ. בגין". 5 באפריל 1948.
במכתבם המרגש שנכתב בשם אלפי נפשות, אבות, נשים, ילדים, וקרובים של העצורים והאסירים הפוליטים בארץ ובגלות קניה, מפרט הועד את מצבם של קרוב למאה יהודים שנשפטו לפי "חוקי שעת חירום" על ידי בתי דין צבאיים, אשר הובטח כי יקבלו חנינה עם ביטול המנדט הבריטי, אך הדבר לא נעשה. כמו"כ מפרט הועד אודות גורלם של 260 יהודים אשר נמצאו באותה העת במחנה המעצר בגילגיל שבקניה, אשר חלקם כבר 7-8 שנים במעצר - עצורים אלה לא הובאו מעולם במשפט, ולא הוצגה בפניהם כל אשמה ממשית. "ביניהם נמצאים רבים חולים במחלות רציניות". כמו"כ מפורט מצבם של קרוב ל 350 אסירים יהודים שנמצאו במחנה עתלית, אשר מיד עם החלטת האו"ם על העצמאות העברית היו הם בסכנת חיים ממשית, היות וכולם היו מרוכזים בשטח ערבי (עכו, בית לחם, ולטרון). הועד מציג דרישה ברורה: "בהבינו את חרדת האמהות, האבות, הנשים והילדים לגורל האסירים והעצורים בארץ ובגולה... הננו מתכוונים בראש וראשונה לפתרון מדיני, יהודי, של בעית הגולים, העצורים בארץ והאסירים הפוליטיים. התנועה הציונית, על סף העצמאות העברית, חייבת להרים את קולה נגד ה"חוק" הברברי של הוצאת אסירים פוליטיים מן המולדת...", ודורשים כי: "הועד הפועל הציוני צריך לחייב את הנהלת הסוכנות ואת המחלקה המדינית שלה בארץ ואת נציגותיה באו"ם למנות מיד פקיד מיוחד אשר ביחד עם "לאסירינו" וביחד עם משפחות העצורים והאסירים יפעלו למען פתרון מהיר של בעית העצורים והאסירים הפוליטים בארץ ובגולה עוד לפני חיסולו של המנדט הבריטי בארץ. שחרורם של העצורים והאסירים הפוליטיים בארץ ובגלות".
במאי 1948 תם המנדט הבריטי על ארץ ישראל. הפעילות המאסיבית של ועד משפחות העצורים בסיועו של מנחם בגין אשר פיקד על האצ"ל נשאה פרי, וכחודש לאחר מכן, שוחררו מרבית האסירים זמן קצר לאחר הכרזת המדינה.
[3] עמודים 33x21 ס"מ. הדפסת סטנסיל. הדפים מחוזקים בנייר דבק מאחור לאורך פס הקיפול במרכז הדף. מצב טוב.
