מסכת ראש השנה תש"ו [1946] מסכת משותפת של היחידות העבריות באיזור טורה טורה אנונציאטה - עיירה לחופו המזרחי של מפרץ נאפולי באיטליה, בה פעל גדוד 56 של הבריגדה היהודית בפיקודו של הקצין מאור זורע. הגדוד השתתף בפעילות נגד הצבא הגרמני החל משנת 1942 ועד סוף המלחמה. בתום המלחמה הוציא הגדוד בהדפסת סטנסיל חד פעמית את 'מסכת ראש השנה' עם איורים, במתכונת המחזור המסורתי לראש השנה בשילוב טקסטים מקוריים רבים העוסקים בהקמת הבריגדה היהודית ככח אשר השתלב במיגור העריצות והרשע של המלחמה, ובהתרחשויות העולמיות במלחמת העולם השניה, בחלוציות, ובעליה לארץ. כמו"כ ב'מסכת' מופיע תיאור קשה של זוועות השואה, וסדר העולם החדש בתום המלחמה. פרסום נדיר יחיד מסוגו ויחיד בעולם שאיננו מופיע בספריות ברחבי העולם, לא בספרות הביבליוגרפית של פרסומי הבריגדה בשנות ה־40, ואיננו מופיע בספריה הלאומית.
המסכת פותחת בקטעים הלקוחים מתפילות ראש השנה המסורתיות 'בחדש השביעי באחד לחודש', ו'נתנה תוקף'. לאחר מכן מופיע קטע המתאר את הרקע להקמת הבריגדה, כאשר מלחמת העולם השניה מכונה בו "מלחמת גוג ומגוג", והחלק שנטל בה הגדוד של עם ישראל 'בשמו ותחת דגלו': "ויהי בשנה הששית למלחמת גוג ומגוג בראש השנה בראשון לחודש תשרי שנת התש"ה (1945) וילחמו צבאות אדירים בכל רחבי תבל ויהרגו אנשי מלחמה אף נשים ילדים וטף חפי פשע בשדות הקרב ובמחנות התפת... אש תתך משמים ועלי ארץ בשדות הקרב של צרפת בלגיה, הולנד, אטליה, יון, בולגריה, רומניה, הונגריה, פולניה, ובכל איי האוקיינוס השקט... ויוכרז בשני לחדש הראשון על הקמת הבריגדה העברית ועל הכרת השתתפות עם ישראל במלחמה בשמו ותחת דגלו..."
לאחר מכן מופיע 'שיר הגדוד', המאזכר בין היתר את ועידת יאלטה שהתקיימה בפברואר 1945 לקראת סוף מלחמת העולם בה נפגשו רוזוולט, צ'רצ'יל וסטלין ודנו לגבי חלוקת השטחים ואזורי ההשפעה בין המדינות המנצחות וכן את פטירתו של פרנקלין רוזוולט "הנשיא המנהיג הגדול", אל מול מותו של אדולף היטלר: "והיה בחלוף עשרה ימים בו בחדש ויעלם מן העולם אבי הרשע החולש על גויים, זה האיש אשר שמו היה לשמצה ולקללה בפי רבבות בכל קצות תבל..."
בהמשך מופיע קטע המבשר על כניעת הכוחות הגרמנים וציטוט מנאום הניצחון של ויסנטון צ'רצ'יל, והזוועות שביצעו הנאצים שנתגלו לאחר המלחמה: "והיה בעצם ימי הנצחון האלה בימי השמחה לעמים ותתגלינה לעיני כל זוועות מחנות התופת ויראה סבל עם ישראל בתפוצותיו וסבל כל הלוחמים לחפש. אלה כלואים משך שנים בבתי סהר ומאחורי חוטי התיל הנעבדים בפרך. הנהרגים במחנות ההשמדה בגזים ובשרפה ובחרב ובסקילה ובחנק...", וכן תפילת נקם בצורת שיר בן שני בתים.
כמו"כ מופיע קטע המתייחס לאניות המעפילים אשר הביאו לארץ ישראל את שארית הפליטה: "ובעצם הימים האלה תבואנה אל חופי הארץ אניות ותבאנה עולים, אודים מוצלים, אל חוף מבטחים. באים הם ועוד בגד האסירים עליהם ושיר החרות בפיהם. ובעצם הימים האלה הולך ונמשך בנין הארץ... הולכת ונמשכת היצירה".
לקראת סוף ה'מסכת' מופיע אזכור של מספר אירועים היסטוריים שהתרחשו בשנות המלחמה: ועידת פוטסדאם ב-17 ביולי 1945 אשר התכנסה בארמון צציליינהוף בעיר פוטסדאם על אדמת גרמניה הכבושה לכינון הסדרים בינלאומיים חדשים בתום המלחמה, כינוס ראשי הציונות בתום המלחמה, הטלת פצצת האטום על יפן, וכניעתה של יפן.
ה'מסכת' מסתיימת בקטע: "תמה פרשת שנת תש"ה ומעשיה. תמה מלחמה מן העולם אך גזרות טרם תעבורנה מן הארץ ועוד בנים לא שבו לגבולם ועוד שבויים לא נפדו ועוד פושעים לא באו על שכרם ועוד גאולה טרם באה. תבוא עלינו שנת תש"ו לטובה ותביא עמה פדות שבויים ועלית בנים ובטול הגזרות ופתיחת שערים. בנין ותקומה. תבוא עלינו ועל כל ישראל לברכה", ולאחר מכן שיר "איתן נעמוד במקומנו".
בכריכת המעטפת ציור של חרב נעוצה בקרקע ובראשה יונה - סמל מקורי המאפיין את סופה של מלחמת העולם.
[13] דף. 21x17 ס"מ. מצב טוב מאד. הדפסת הכתב מעט דהויה.
