Положај Радничка у Индији - "מצבם של העובדים בהודו" - פרסום אנטישמי נגד בריטניה והיהודים בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, מאת Hermai Frich, הוצאת "משרד המידע הגרמני", ברלין 1941 - מהדורה ראשונה. סרבית.
"האופן שבו מועסקים נשים וילדים בהודו הוא דוגמא חדשה לקשיחות ולאכזריות של שיטות עסקיות בריטיות, העיקר שהודו תורמת יותר ויותר להעשרה נוספת של בריטניה הגדולה..." - פרסום אנטישמי ואנטי בריטי אשר יצא בברלין ב 1941. כידוע החל מראשית המאה ה־19 ועד שנות הארבעים של המאה ה־20 שלטו הבריטים בתת היבשת ההודית במה שכונה "הודו הבריטית". הכותב שהינו מזוהה עם האידאולוגיה הנאצית מנסה להראות לכל אורך הספר את היחס המשפיל של הבריטים להודים תחת שליטתם בעיקר בתחום התעסוקה, על מנת להצדיק את מלחמתה של גרמניה הנאצית באנגליה, ולהציג את אנגליה הנשלטת על ידי היהודים כצד הרע במלחמה.
הכותב מתאר באריכות את מצבם הקשה של ההודים תחת השליטה הבריטית בארצם: פועלים הודים עובדים בבומביי בשכר מינימום שעות ארוכות ביום, העובדים בכורים נשארים שלושה ימים ויותר מתחת לאדמה, מיליוני עובדים הודים חשופים לאלימות שרירותית מצד מעסיקיהם, עובדים המעוניינים להתקבל לעבודה נאלצים לספק שוחד, ילדים קטנים בגילאי שבע ושמונה מועסקים במפעלים בניגוד לחוק, ההיגיינה בהודו ירודה, תנאי המגורים של הפועלים ההודים קשים הם גרים בבקטות שאינן מוגנות מפני גשם, וכל זאת בהשוואה לשולט הבריטי החי בתנאים מעולים. כך למשל אחד התצלומים מציג את בקתות העוני של עובדי הרכבת בסמוך למסילות, לעומת מעון קיץ בריטי מפואר. לאחר שהציג את כל אלו מגיע למסקנה המתבקשת שבמלחמה בין גרמניה הנאצית לממלכה הבריטית יש לחבור לצד של גרמניה הנאצית "לוחמת החופש" ולא לבריטניה שהיא "המשעבד האמיתי". ההתקפה לאורך כל הספר מכוונת כלפי האימפריה הבריטית, אך פה ושם "שותל" הכותב גם האשמות ביהודים השולטים, כך למשל בניסיון להמחיש את השעבוד הבריטי בהודו מופיע באחד העמודים תצלום תחת הכותרת "שודד והקורבן שלו" בו נראה גביר בריטי לצד הודי צנום, ומתואר: "היהודי האנגלי הזה כל כך חסר בושה שהוא עומד ליד הקורבן שלו מול הצלם, קפיטליסטים גדלים בהודו, והעובדים מתים מרעב". עיצוב הכריכה אף הוא רומז לגביר היהודי המשעבד בו נראה גביר אוחז בידו שוט תחת ההודים המסכנים הנאנקים בעבודת פרך.
בין היתר מופיע תצלום בו נראים פועלים הודים מוטלים ברחוב והתיאור: "מת במאבק נגד הדיכוי האנגלי. בהודו הבריטית לא היתה משמעות רבה לחייו של הפועל. למי איכפת שאלפים ידממו וימותו במאבק באלימות האכזרית, מה אכפת שאלפים ימותו ברעב, העיקר שהעבודות לא יפסיקו והכיסים האנגליים יתמלאו". תצלום אחר המציג נשים עובדות בהודו מתאר את נשות הודו כמקופחות משום שאין להן הגנה משפטית, הן עובדות בכפייה במכרות מתחת לאדמה, הכותב טוען כי 69% מנשות הודו מועסקות במכרות.
לאחר כל האריכות על מצבם הקשה של ההודים, בפרק האחרון מסביר הכותב את מטרת הספר. ב 3 בספטמבר 1939 בריטניה הכריזה מלחמה על הרייך הגרמני כאשר מטרת האנגלים היא "לשבור את ההיטלריזם" המשעבד את העמים תחתיו. הכותב טוען שאנגליה למעשה צבועה שכן היא זו שמשעבדת את העם ההודי, וכעת היא מציגה את עצמה כלוחמת החופש. "בעוד הצבא הגרמני במילותיו של אדולף היטלר סולל את הדרך לניצחון המפואר ביותר שניתן לזכור בהיסטוריה הגרמנית... העולם צריך לדעת שהקפיטליזם בסגנון הבריטי הוא אחד הכלים המגעילים ביותר שמטרתו להרוס את החופש של עמים בודדים".
נדיר ביותר. איננו מופיע בקטלוג הספריות העולמי world cat.
90, [2] עמ'. כריכה מקורית עם המעטפת המאוירת. כתמים קלים. מצב טוב - טוב מאד.
