Geflüstertes. Die Hitlerei im Volksmund - לחש, היטלריזם בשפת העם, אוסף "בדיחות לחש" - בדיחות נפוצות בגרמניה הנאצית נגד היטלר וההנהגה הנאצית, מלוות בקריקטורות, בעריכת Vox Populi, הוצאת Heildelberg, Freiheit-Verlag - 1946 - מהדורה ראשונה. עותק עם סקיצה מודפסת של עיצוב השער וחתימת ידו של המאייר Karl Bertsch מתחתיה. מאייר עיצב את הכריכה לספר ואף צייר את הקריקטורות המופיעות בו.
"בדיחות לחש" הוא כינוי לבדיחות שהאוכלוסייה הגרמנית נהגה לומר בלחש בהן הביעו זילזול בהיטלר ובהנהגה הנאצית. המחבר, ג'ון אלכסנדר מאייר הסתובב במשך שתים עשרה שנה בגרמניה הנאצית ותיעד כל "בדיחת לחש" ששמע. לדוגמא: "אמא מי זה האיש שם ליד הארכובה?", "זה המנהיג ילד שלי!", "אמא זה האיש שאבא תמיד כועס עליו?"... הסיבה שהגרמנים ספרו אותן בלחש היתה משום שאסור היה להביע בפומבי זלזול בפיהרר או לגנות אותו. הכריכה בעיצובו של קרל ברטש משקף זאת באמצעות הצללית והכיתוב pst - "הס" בצרפתית.
במבוא לספר שכתב העורך ד"ר פול רונג' הוא מדגים כיצד היה בכוחן של בדיחות הלחש אף לשרטט את העתיד. עוד הרבה לפני שהיטלר ומוסליני שתפו פעולה כבעלי אינטרסים משותפים במדינות הציר הפאשיסטיות, התפרסמו בדיחות שאיחדו אותם לכלל ישות אחת בעלת כוונות זהות, ויש דוגמאות נוספות.
הגרמנים בבדיחות הלחש לעגו באופן קבוע לגבלס הנמוך, ולגרינג השמן, לדו פרצופיות של הינדנבורג, לשקרים של היטלר, ולפנטזיות שלו על "הסדר החדש" באירופה, לקשיחות של הגרמנים "לעולם לא תראה נאצי מחייך", לעובדה שכל מי שחבר במפלגה הנאצית לא מאמין גם לחבריו הקרובים ביותר וכולם חושדים את כולם, לניסיון להשכיח מבני הנוער את תקופת רפובליקת ויימאר, ועוד.
למעשה כל מה שהיה טאבו בעיני ההנהגה הנאצית היה נושא לבדיחה בפי העם. העורך מציין עובדה מעניינת כי חלק נכבד מ"בדיחות הלחש" הופצו על ידי היהודים כאקט של זלזול ברודפיהם המבקשים להשמידם, אך הן נקלטו במהירות בקרב האוכלוסייה הגרמנית עצמה.
בספר מאות בדיחות לחש קצרות פופולריות, מלוות בקריקטורות אנטי נאציות מעשה ידי המאייר Karl Bertsch [1895 -1974] אשר גם עיצב את הכריכה לספר - וכאמור עותק עם חתימת ידו של ברטש מתחת לסקיצה של עיצוב הכריכה המודבקת בדף שאחרי השער.
149 [1] עמ'. 19 ס"מ. מצב טוב מאד.
