RECIT VECU d'um Rescape des Bagnes Nazis - "סיפור אמיתי של ניצול מבתי הכלא הנאצים" מאת Marcel Perdrix - עדות מחרידה של אסיר במחנות נצווילר-שטרוטהוף ודכאו במשך כשנתיים, אשר ניצל ממוות בטוח כמה וכמה פעמים. עותק עם הקדשת המחבר. פריז [1945]. נדיר.
"השורות האלה מספרות לך רק עלי. להוט לומר לך את האמת, בלי להגזים בכלום... אבל מה שאני סבלתי גם אחרים סבלו, כמה מאות אלפי מגורשים... אם לעינויים הנאצים שלנו היו לכל מחנה שיטות עינויים שונות, התוצאה היתה זהה: מוות...".
המחבר נעצר בפריז פעמים מספר באשמת פעילות מחתרתית ושוחרר מחוסר ראיות בשנים 1942-1943. ב 8 בספטמבר 1943 הוא נלקח לחקירה במרתפי הגסטפו שנמשכה אחת עשרה שעות, ונלקח לכלא. כעבור זמן קצר הוא נלקח ביחד עם עוד 70 אסירים למחנה הריכוז נאצוויילר-שטרוטהוף שבצפון מזרח צרפת, שם הוחרם ממנו כל רכושו ובגדיו, נתנו לו מדי אסיר ומספר אסיר, ומיד נשלח לעבודות כפייה בתנאי רעב וקור קשים. כפי שהוא מתאר תוך זמן קצר ירד משקלו ל 42 קילוגרם בלבד, והוא לא היה מסוגל לעבוד יותר: "הפחד ממכות, הסבל מעבודה קשה ואפילו מוות לא הדאיגו אותנו... הרעב היה זה שכרסם בנו, כמו זאבים רעבים חיכינו לבוא המרק...", הוא כותב. ומתאר סצינות קשות של מריבות על חתיכות לחם בין האסירים שחזרו על עצמן מדי יום במחנה. בחודש מרץ 1944 נפגעו רגליו כתוצאה מהעבודות הקשות, בנוסף, הוא אובחן כסובל מדלקת ראות ומדזינטריה "לרוב האסירים הסובלים ממחלה זו אין תקוה להחלמה...". בשל חוסר האפשרות לנוע וגופו הכחוש הנאצים חשבו שהוא מת. "בוקר אחד לקחו אותי ממיטתי והשליכו אותי לערימת הגופות, מחכה שם לתורי ללכת לקרימטוריום. לוקסמבורגר, ראש החדר שלי, עבר וזיהה אותי. הוא ראה שאני לא ממש מת, ומשך אותי החוצה. ניצלתי מהקרימטוריום!". היו ימים שהוא פשוט נפל שוכב על הקרקע במשך יום שלם עד שהגיע אסיר אחר והרים אותו. הנאצים העבירו אותו למרפאה במחנה דכאו ושם הוקל במעט מצבו. בדכאו הוא שרד בכוחות אחרונים עם שחרור המחנה בידי כוחות הברית.
בעמודים האחרונים תחת הכותרת: "כמה מילים על מחנה נאצוויילר", הוא מתאר את ההוצאות להורג ההמוניות שראה במחנה, ובפרט מתאר אירוע שאירע במחנה באוגוסט 1944 בו הגיעו למחנה כמה משאיות עמוסות 180 גברים ו 90 נשים אשר הנאצים הזריקו להם זריקה קטלנית והשליכו אותם לקרימטוריום. לקראת סוף הדברים הוא כותב שעל אף שקשה מאד לקרוא את הדברים הוא הרגיש חובה לכתוב אותם: "כדי לשכנע אנשים שעדין מהססים להאמין למה ששמעו או קראו על חיי המגורשים במחנות הגרמנים", ומוסיף צוואה: "שמרו את הספר הזה ובהמשך תבקשו מהילדים והנכדים שלכם לקרוא אותו כדי שכולם ידעו שבצד השני של הריין יש עם ברברי שתמיד מוכן לשחוט אותנו, ושהעם הזה הוא בעיני העולם כולו מבוזה לנצח בשל הזוועות שבצע...".
נדיר. איננו מופיע בקטלוג הספריות העולמי world cat.
6 [15], עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב מאד.
