Martyrs Memoires de 4 ans 1/2 K.L. Dachau מאת Marcel Naas - "קדושים" - זכרונות של ארבע וחצי שנים במחנה הריכוז דכאו מאת אסיר המחנה מרסל נאס - עדות נדירה של אסיר שנכתבה שבועות ספורים לאחר שחרור המחנה. מולהאוס (צרפת), 1945 - מהדורה ראשונה. צרפתית.
מרסל נאס נעצר ב-1 באוגוסט 1940 על ידי הגסטפו באלזס הכבושה בידי הנאצים, והואשם בארגון פגישות אנטי-פשיסטיות מאז שובו ממלחמת האזרחים בספרד. להוט להילחם ברוע המתהווה, הוא תפס במשך שנתיים (1936-38) עמדת פיקוד בפלוגה הרפואית של חטיבה 14, "La Marseillaise". בסוף אוגוסט 1940 הועבר למחנה שירמק ולאחר מכן למחנה הריכוז דכאו ב-11 בנובמבר של אותה שנה. בדכאו הוא שרד יותר מ-4 שנים במספר האסיר 22176.
במבוא לספר כותב נאס: "ספר זה נועד לשחזר למען האמת את החוויה הקשה של אסירי דכאו, הקורא יוכל להבין את האכזריות, הברבריות ואת העינויים הבלתי אנושיים שהיו נתונים בהם הקורבנות המסכנים. אלפי אסירים פוליטיים עונו, אלפים נוספים הפכו נכים ומתו בזה אחר זה כתוצאה מעבודת כפייה ומתת תזונה... אלפי עצירים פוליטיים נתלו או נורו לחינם. הנאצים לא הססו לבצע את אותם פשעים נגד נשים וילדים. דמעות בעיניי למראה ילדים מתחת לגיל 10 שנצמדים לגדרות המקיפות את הבלוקים, כדי להתחנן לנתח לחם. הילדים האלה היו שלדים חיים, בגדיהם היו מרוסקים בקור העז, רגליהם הקטנות היו קפואות למחצה והם נעלו רק סנדלי עץ פשוטים. בטרנספורט שהגיע מאושוויץ היו ילדים יהודים בני 10 ו 11 שהיו כלואים שם כבר שלוש שנים... האס אס הורה להם להתפשט, ואז הם גררו אותם בשערם והשליכו אותם חיים לתוך הקרימטוריום... לעם שמסוגל לבצע פשעים כאלה, ולכל מי שהשתתפו בהם מגיע עונש, יש לשפוט אותם ללא רחמים, כי דם התמימים זועק: "צדק"!
עם הגעתו, הוא וחבריו האלזסים עברו טיפול מיוחד. מרסל נאס התעקש להציג את עצמו כצרפתי, ובשל כך "זכה" להתעללות שיטתית. בשל עברו כפעיל התנגדות הוא נחשב ל"אויב מדינה". בקור מקפיא של 28 מעלות מתחת לאפס הוא נלקח לעבודת כפייה של נשיאת אבנים. בספרו הוא מתאר את ההתעללות היומיומית שעברו הוא וחבריו האסירים כחלק מעבודות הכפייה וכיצד רבים מהם נרצחו לנגד עיניו. לאסירים אסור היה להרים את הנרצחים מהקרקע המושלגת ומי שהעיז לעשות כן דינו שלו היה מוות במקום. כשהוא מעיד: "כל יום היו לנו יסורים חדשים שלא היו ביום האתמול". נאס מתאר את שיטות ההתעללות השונות במחנה לרבות שיטות התליה השונות בהן נקטו הנאצים על מנת לענות את האסיר לפני הירצחו (בחלק מהרישומים בספר מודגמות שיטות אלה). הוא מספר על המחלות שהשתוללו במחנה, על אסירים שהתאבדו כתוצאה מהסבל הנורא, על הוצאות להורג המוניות של נכים ושל משלוחים של יהודים. כמו"כ הוא מתאר באריכות את תהליך ההמתה בגז בו השתמשו הנאצים בדכאו כשהוא קובע: "בין כל העינויים תא הגזים היה הנורא ביותר".
בשלב מסויים הועבר נאס לעבודה במרפאה של המחנה ובכך למעשה ניצלו חייו, וכעובד מרפאה אף עלה בידו להציל חייהם של רבים. בין היתר הוא מספר על שני יהודים שהצליח להחביא במרפאה עד לשחרור המחנה בידי כוחות הברית, ומתאר לפרטים את ימי שחרור המחנה. מרסל נאס נפטר ב-9 במרץ 1970 בפשטאט
החוברת מלווה בשנים עשר רישומים של סצינות קשות של אסירים בעבודות כפייה והוצאות להורג בדכאו. בפתח החוברת תמונתו של נאס.
נדיר ביותר. איננו מופיע בקטלוג הספריות העולמי world cat.
47 עמ'. מצב טוב מאד.
