The Voice of the Nazi Being Eight Broadcast Talks Given between December 1939 and May 1940 - קולה של הישות הנאצית - שמונה שיחות שידור שהועברו בין דצמבר 1939 למאי 1940 - חשיפת שיטות התעמולה של הנאצים, מאת William Angus Sinclair הוצאת Collins, לונדון 1940 - מהדורה ראשונה. העותק של ד"ר יעקב רובינסון - היועץ לתובע של ארצות הברית במשפטי נירנברג, עם חתימת ידו והערות שכתב בגוף הטקסט לאורך הספר.
"הנאצים משתמשים בתעמולה כנשק. אבל אם אתה מבין את זה ורואה מדוע זה נעשה, וכיצד זה נעשה, אז זה לא יכול להזיק לך" - שמונה "שיחות שידור" אשר נמסרו ברדיו הבריטי בתאריכים שונים מדצמבר 1939 עד מאי 1940 מאת הפילוסוף הסקוטי ויליאם אנגוס סינקלייר - תמליל מלא של השיחות כפי שנמסרו ברדיו הבריטי. סינקלייר נשא סדרה של שיחות רדיו בשירות הבית של ה-BBC בשם "קול הנאצי" שבהן הסביר את אופן השימוש הנאצי בתעמולה, ואת הדרכים השונות בהן משתמשים הנאצים לשטיפת מח ההמונים. שיחות אלה פורסמו כלשונן בספר שלפנינו בבריטניה ובארה"ב בשנת 1940. בשיחות מדגים סינקלייר את השקרים של היטלר ואת הדרך בה הצליח לשווק אותם להמון, את דרכי ההטעיה בהן נוקט היטלר כלפי פולין ושאר מדינות העולם, האופן בו עושים תועמלני המפלגה הנאצית שימוש בהכרזות חוזרות ונשנות ללא מחויבות לאמת, שיטות התעמולה של גבלס, האופן בו מימש היטלר את דרכי הפעולה אותן ניסח במיין קאמפף, הניצול שעושה היטלר בפוליטיקה הפנימית של המדינות לצרכיה של גרמניה, האופן בו מציגה מכונת התעמולה הנאצית את היטלר כ"מושיע גרמניה", ועוד.
העותק שלפנינו הינו העותק שהיה שייך לד"ר יעקב רובינסון - היועץ לתובע של ארצות הברית במשפטי נירנברג. לאורך דפי הספר מופיעות כמה הערות מעניינות בכתב ידו. כך למשל בפרק המבוא מוסברת באריכות השיטה של היטלר בה הוא נהג לפזר הצהרות כוזבות ללא כל מחוייבות לאמת, ומתן הבטחות ללא כל כוונה לקיימן. סינקלייר בשיחת הרדיו המובאת כאן כלשונה דן בשאלה מדוע בעצם היטלר האמין כי הוא יצליח בשיטות אלה בחיים הציבוריים ומפנה את התשובה לדברים שכתב היטלר במיין קאמפף בהם גילה דעתו על ההמון הגרמני, בהם הוא קורא שוב ושוב למאמיניו להשתמש בשיטות אלה ממש משום שלדעתו של היטלר "האומה הגרמנית היא עדר מטופש של כבשים נהוגות בקלות, מאמינים וצייתנים וטפשים מכדי להבין", לצד ציטוט זה כתב רובינסון: "A guiding principle that Hitler learned from Alfred Rosenberg" - "עיקרון מנחה שהיטלר למד מאלפרד רוזנברג". במקום אחר העוסק בשקריו הרבים של היטלר הוא מעיר: "All the leaders of the Nazi Party knew that Hitler's word could not be taken" - כל ראשי המפלגה הנאצית ידעו שאי אפשר להאמין למילה של היטלר".
במקום אחר המתייחס לתעמולה השקרית של הרדיו הגרמני העיר רובינסון: "All German residents were required to pay a radio fee of 2 reichsmarks per month. A fact that caused the payers to accept the content of the Nazi radio broadcasts as absolute" - "כל תושבי גרמניה היו מחויבים בתשלום אגרת רדיו בעלות 2 רייכסמרק בחודש. עובדה שגרמה למשלמים לקבל את תוכן שידורי הרדיו הנאצי כמוחלטים".
במקום אחר בהתייחס למקורות בהם למד שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס את דרכי התעמולה העיר רובינסון: "On one occasion, Goebbels stated that he learned the principle of propaganda from Gregor Strasser, Strasser was worse than him" - "באחת הפעמים התבטא גבלס שאת עיקרון התעמולה הוא למד מגרגור שטראסר, שטראסר היה גרוע ממנו". הערה נוספת בכתב ידו של רובינסון מתייחסת לאיסור שנקבע בגרמניה ובפולין הכבושה על כל מי שאיננו גרמני להאזין לכל סוגי שידורי הרדיו שאינם גרמנים, רובינסון כותב כי העונש היה החרמה של מכשיר הרדיו עד מאסר, ואף עונש מוות. וכן מופיעות ההערות נוספות בכתב ידו.
ד"ר יעקב רובינסון (Jacob Robinson 1889-1977) משפטן, מגדולי עורכי הדין בליטא, פוליטיקאי ליטאי, דיפלומט, פעיל ציוני, מחנך ומרצה. במשפטי נירנברג (1946–1945) שימש יועץ לענייני יהודים לשופט רוברט ה. ג'קסון שעמד בראש צוות הקטגוריה מטעם ארצות הברית, ושמו נקשר כמי שמילא תפקיד מפתח בשכנועו לקבל כהולם את הרעיון החדש "פשע נגד האנושות" כסעיף אישומם של הנאצים בפשעים נגד היהודים (המונח הופיע לראשונה בכתבי אישום במשפטי נירנברג). אחרי משפט פושעי המלחמה הראשיים, הוסיף לעקוב מקרוב אחרי בירור דינם והליכי ענישתם של פושעי מלחמה בסדרת משפטים הידועה בשם "משפטי נירנברג הנוספים". הוא ייעץ, למשל, לתובע הראשי במשפטו של פרידריך פליק, בריגדיר גנרל טלפורד טיילור. עם לכידתו של אדולף אייכמן הוזמן להצטרף לצוות התביעה שבראשו עמד גדעון האוזנר. ניסיונו במשפטי נירנברג, הכרתו את גרמניה והגרמנים ובקיאותו במשפט הפלילי הישראלי הפכוהו לדמות מרכזית בצוות התביעה. בעקבות המשפט פרסם ספר "העקוב למישור: יהודי אירופה בפני השואה לאור האמת ההיסטורית ומשפט אייכמן בירושלים לפי הנוהג הבינלאומי", כתגובה (ביקורת) לספרה של חנה ארנדט "אייכמן בירושלים: דו"ח על הבנאליות של הרוע".
64 עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב מאד.
