"הודעה גלויה לכל העמים" - קול קורא מטעם רבני לונדון נגד העלילה האנטישמית של שימוש היהודים בדם נוצרי לאפיית מצות בחג הפסח - בעיצומה של פרשת הילסנר בה הואשם היהודי ליאופולד הילסנר ברציחתה של הנערה הצ'כית אנז'קה הרוזובה. עברית ואנגלית. עמוד מול עמוד. לונדון, 1899. נדיר ביותר.
"שמענו ותרגז נפשנו ולבנו מלא כעס ויגון כי המלשינות הנתעבה נגד עמנו נתחדשה כעת... לאמור כי היהודים צודים ילדי הנוצרים ושוחטים אותם לאכול את דמם בחג המצות... למשמע אוזן דאבה נפשינו כי עוד בני אדם אומרים כי מאמינים משאות שוא ומדוחים האלה, ובזה גרמו פרעות ורדיפות במקומות שונות במדינת עסטעררייך וגדלה המשטמה והאיבה בארצות אחרות... אנחנו הבאים על החתום נושאים ידינו קדש ומודיעים... כי אין ספר מכל הספרי המחברים אשר בשם ישראל יכנו שבו נאמר דבר חוק או משפט או מנהג או רמז לצוות על בני ישראל להשתמש בדם אדם בחג הפסח או באחד המועדים או באחד המנהגים... כלנו רבנים אנחנו ותלמידי רבנים... ואין איש אחד בתוכנו אשר שמע מפי רבו דבר חוק או תקנה או מנהג בענין זה הנהוג או בגלוי או בסתר או בתוך קהל ישראל או בכת או בחבורה אחת...".
את הקול קורא המיוחד פרסמו רבני לונדון בעקבות רדיפות היהודים שהתחדשו בעיצומה של "פרשת הילסנר" - עלילת הדם נוסח צ'כיה. אנז'קה הרוזובה (Anežka Hrůzová) נערה צ'כית קתולית בת 19, התגוררה בכפר ווייז'ניצ'קה (Věžnička) ועבדה כתופרת בכפר פולנה הסמוך. בשעות אחר הצהריים של ה-29/3/1899, עזבה אנז'קה כרגיל את מקום עבודתה אך לא הגיעה אל ביתה. שלושה ימים לאחר מכן, נמצאה גופתה ביער, גרונה נחתך ובגדיה נקרעו. במרחק קצר משם, נמצאו שלולית דם, כמה אבנים מוכתמות בדם, חלקים מבגדיה וחבל איתו חנקו אותה למוות או גררו את גופתה למקום בו נמצאה. האירוע התרחש בעיצומו של חג הפסח, והרשויות והאוכלוסייה המקומית החלו לטעון שהרצח נעשה על ידי יהודי. החשד נפל על ליאופולד הילסנר (Leopold Hilsner), יהודי בן 23 תושב העיירה פולנה (Polná) אשר נהג לעיתים קרובות לטייל ביער באזור בו נמצאה הגופה, אך למעשה לא היה כל סימן אשר קישר אותו לרצח. הילסנר נעצר והועמד לדין בבית המשפט בקוטנה הורה (Kuttenberg) ב-12-16 בספטמבר. הוא הכחיש את האשמות נגדו. התובע הצ'כי קארל באכס, טען, כי "קיימת קבוצת יהודים, ההורגים נוצרים, כדי להוציא מהם את הדם". למעשה בית המשפט דן אותו למוות בגין השתתפותו ברצח. באותה העת יצא להגנתו פרופ' תומאס מסאריק אשר פרסם מחקר בשם "ההכרח לבחון מחדש את משפט פולנה" ובו הוכיח את הטעויות ואי-הצדק שנעשו במשפט הזה, והאשים את העיתונות האוסטרית אותה כינה בשם דרייפוסיאדה צ'כית-אוסטרית, אשר נקטה מלכתחילה צד נגד הילסנר. פרסום החוברת הציף את הפרשה והחלו הפגנות בעד ונגד. בזכות זאת הוגש ערעור לבית המשפט לערעורים בווינה תוך ציון טעויות טכניות במשפט ובית המשפט הורה על פתיחת משפט חדש שייערך בפיסק, וזאת בכדי להימנע מהפחדת העדים על ידי ההמון והשפעת התסיסה הפוליטית. ב-11/6/1901, הומר העונש על ידי הקיסר פרנץ יוזף למאסר עולם וב-24/3/1918, קיבל הילסנר חנינה על ידי הקיסר קארל. את שארית חייו בילה בוולקה מזירז'יצ'י (Velké Meziříčí), פראג, ווינה חי ממסחר מבית לבית ונהנה מתמיכה קטנה של הקהילה היהודית ושל מסאריק. ב-1928, בגיל 52 נפטר בווינה ועל מצבתו נכתב "כקורבן תמים לשקר של רצח על רקע פולחני, הוא נשכח בכלא במשך 19 שנים".
נדיר, איננו מופיע בקטלוג הספריות העולמי world cat.
[4] עמ'. 25 ס"מ. מצב טוב מאד.
