תעודת כבוד מאוירת וצבועה ידנית לכבוד גדול מחזאי היידיש במאה ה־20 - דוד פינסקי, מאת חברי ה"אידיש נאציאנאל ארבעטער פארבאנד" [איגוד העובדים הלאומי היהודי]. בולטימור 1 ביוני 1947 - עשרות חתימות. צבעי מים על קלף.
בראש התעודה זוג אריות רובצים אוחזים מגן דוד במרכזו ספר עליו נכתב "פינסקיס' שריפטען', מימין דגל ישראל והכיתוב 'ארץ ישראל ועם ישראל, ו'אם אין אני לי מי לי', משמאל סמל הארגון ושמו. בטבלה גדולה שאף היא שורטטה ידנית עשרות חתימות של החברים - מקורבים ומוקירי דרכו של פינסקי.
דוד פינסקי [1872-1959] מגדולי מחזאי וסופרי היידיש של המאה ה-20. החל את עבודתו כמורה בוורשה, ושם גם נדפסה יצירתו הראשונה ביידיש, הסאטירה "דער גרויסער מענטשן-פריינד", ("אוהב האדם הגדול"). התקרב בוורשה אל יוצרי היידיש הגדולים, ופרסם מיצירותיו הראשונות בעיתונים של מרדכי ספקטור וי"ל פרץ. בוורשה גם התמסר לעבודה ציבורית בתנועת הפועלים היהודית. בשנת 1899 היגר לארצות הברית והשתקע בניו יורק. באמריקה פרחה יצירתו הסיפורית והמחזאית, ופינסקי הפך לאחד מגדולי המחזאים ביידיש. מחזותיו הוצגו במאות במות בכל רחבי התפוצה היהודית. לאחר מלחמת העולם השנייה, עם חורבן העם היהודי במזרח אירופה, עלה לישראל והשתקע בחיפה. ביתו הפך בית ועד לשרידי יוצרי היידיש שהתקבצו בארץ. את שנותיו האחרונות הקדיש לקידום תרבות היידיש בארץ ובעולם. פרסם למעלה משבעים כרכים ביידיש, מחזות, רומנים, נובלות, ספרי זכרונות, מסות ומאמרים. לעברית תורגם רק חלק קטן מיצירתו.
גודל: 62x51 ס"מ. מצב טוב מאד.
