תצלום גדול ונדיר מיום חופתה של מרסל ניניו גיבורת 'מבצע סוזנה', בו ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר מגישה לה את כוס היין. ניניו אשר ריצתה עונש של 14 שנה בכלא המצרי בשל מעורבותה ב'עסק הביש', שוחררה בפברואר 1968, ובשנת 1971 התחתנה עם אלי בוגר. בחתונתה השתתפו כל ראשי המדינה דאז. עורך החופה היה הרב שלמה גורן, וכן נכחו האלוף רחבעם זאבי (גנדי); ראש המוסד, האלוף מאיר עמית; רוברט דסה, מאסירי הפרשה, ראש הממשלה גולדה מאיר, ומשתתפים רבים רמי דרג נוספים מהמוסד הישראלי.
בכתבתו של העיתונאי אורי דן שהתפרסמה בעיתון מעריב ביום 24 בנובמבר 1971, תחת הכותרת "חתונה של מרגלים" הוא מתאר את ההתרחשות בשעת החתונה: "כל ניצולי רשת הריגול והחבלה של קהיר היו שם... ראש הממשלה גולדה מאיר נרגשת ממש כמו הכלה החזיקה בידה של מרסל... גודלה מאיר אמרה (בהתייחס לראשי המוסד הישראלי אשר נכחו בחתונה): "זה נראה בלתי מציאותי לראות את כל החבורה הזאת כאן אולם במדינה הזאת הדמיון הופך למציאות...". ראש הממשלה הוסיפה כי היא מרגישה כאלו הובילה לחופה את בת זקוניה" (ניניו הייתה יתומה משני הוריה, וראש הממשלה גולדה מאיר מילאה למעשה את מקומה של אימה בחופתה).
מרסל ניניו-בוגר [1929-2019] מגיבורי "מבצע סוזנה", שנודע בשם "העסק הביש" - פרשת הריגול הישראלי במצרים בתחילת שנות ה־50 . תפקידה של מרסל ניניו היה לקשר בין חברי הרשת (שהוכשרו למשימות איסוף מודיעין), ולהעביר חבילות בין שתי החוליות - בקהיר ובאלכסנדריה. חברי החוליות נתפסו לאחר מעקב. בעת שנעצרו, שהתה ניניו בעיר הנופש ראס אל-בר (Ras El Bar), שם הגיעו לאוזניה השמועות שחבריה נעצרו. היא חזרה לדירתה ושרפה כל דבר, שיכול היה להעיד על פעולותיה. ניניו חיכתה בדירה, שמפעיליה יבואו לקחתה: "חיכיתי כמו עכבר בתוך כלוב" תיארה לימים, אולם אף לא אחד הגיע. הואיל וכך, חזרה לעיר הנופש שבה שהתה מספר ימים קודם. ניניו הרגישה כי מישהו עוקב אחריה לכל מקום, והיא נעצרה על ידי המודיעין המצרי, נלקחה לאלכסנדריה, לחקירות שבמהלכן עברה עינויים קשים. משפטה נפתח ב־11 בדצמבר 1954, בבית דין צבאי מצרי, והיא נידונה ל 15 שנות מאסר. אחרי מלחמת ששת הימים, לחץ ראש "המוסד", האלוף (מיל׳) מאיר עמית, להתנות את שחרור השבויים המצריים שבידי ישראל בשחרורם של ארבעה אסירי הפרשה שנותרו במצרים, בהם מרסל ניניו, עם שבויי צה״ל. בזכות לחץ זה שוחררה ניניו והגיעה לישראל ב-12 בפברואר 1968. למרסל לא נולדו ילדים, אולם היא אימצה את ילדיו של בעלה אלי בוגר. בשנת 1988 נבחרה מרסל ניניו להדליק משואה יחד עם 11 מדליקי המשואות בטקס פתיחת יום העצמאות ה-40 למדינת ישראל.
ראה גם פריט הבא.
גודל: 25x19 ס"מ. מצב טוב מאד.
