הגדה די היטליר, מאת נסים בן שמעון. חיבור ייחודי על היטלר וגורל היהודים במלחמת העולם השנייה, במתכונת הגדה של פסח - ערבית -יהודית. רבאט [1943]. ה'הגדה די היטליר' היא היצירה הספרותית היחידה העוסקת במאורעות המלחמה שחוברה במרוקו במתכונת הגדה של פסח.
'הגדה די היטליר' נתחברה בידי נסים בן שמעון וראתה אור ברבאט באישור הצנזורה הצרפתית. בשער ההגדה לא צויין מועד ההוצאה לאור, אך המאורעות הנזכרים בה מצביעים על העובדה כי נתחברה בשנת 1943. ההגדה ראתה אור במרוקו בעקבות תבוסתם של הנאצים בצפון אפריקה. המחבר מסב את סיפור גאולתם של בני ישראל ממצרים לסיפור הצלתם של יהודי צפון אפריקה מפלישת הנאצים בעקבות ניצחונן של בעלות הברית. החיבור מגולל את סבלות היהודים בתקופת השואה מנקודת מבטם של יהודי מרוקו, כאשר מאורעות השיא, המוזכרים בה, הם נחיתת הכוחות הבריטיים והאמריקניים בצפון אפריקה ב–8 בנובמבר 1942, וביטול חוקי הגזע נגד היהודים, המכונים בו "תקנון היהודים", מעשה המיוחס בהגדה לשארל דה–גול.
ההגדה עוסקת במסכת התלאות שמצאו את היהודים בתקופת המלחמה ובמכות שהפליאו בעלות הברית בגרמנים. ההגדה מזכירה מאורעות רבים מקורות יהודי אירופה תחת עול הנאצים, וכולם מוצבים כמקבילה לסיפור השעבוד והעינוי שבהגדה של פסח. על פי המתואר, גורלם של יהודי אירופה היה ידוע היטב בארצות צפון אפריקה. כך למשל, המחבר מתאר גזרות קשות שנגזרו על היהודים, כמו עבודות הכפייה, סימון בטלאי צהוב וברצועות יד, בניית מחנות ריכוז, ומזכיר בין מעשי הגרמנים את המזימה להשתמש ביהודים כ'גיס חמישי' שיישלח למדינות האויב למטרות ריגול וסיוע. מחבר ההגדה מזכיר במפורש כמה פעמים את תכנית הפתרון הסופי: 'צא ולמד מה ביקש גרינג הממזר לעשות לאבותינו, שהיטלר לא גזר אלא על היהודים, וגבלס ביקש לעקור את הכול'. תכנון השמדת היהודים נזכר אף בשני מקומות נוספים, באחד מדובר על מזימת הנאצים לטבח, ובמקום אחר נזכר צו של היטלר להשליך את היהודים אל הסיד - רמז למיתות משונות ומזוויעות.
השתלשלות האירועים מתומצתת לקראת סוף ההגדה בקטע 'על אחת כמה וכמה': 'גירשום ממצרים, / ועשו בהם שפטים, / ולקחו מהם את טוברוק, / ורדפו אחריהם עד תוניסיה, / ורדפו אותם עד סיציליה, / והחריבו את עריהם, / והשיבו את היהודים לעבודותיהם, / והצילו לנו את אבותינו, / וביטלו את תקנון היהודים, / ושבו היהודים למשרותיהם, / וביקשו לקחת אותנו כולנו לפלשתינה, / לכפר על כל עוונותינו' (בתרגום מערבית-יהודית).
הסיפור על חמשת החכמים שסיפרו ביציאת מצרים כל הלילה מוסב בהגדה על חמשת מנהיגי איטליה וגרמניה - מוסוליני, היטלר, גרינג, ריבנטרופ וצ'אנו, שרקחו את מזימתם המרושעת בלילה. הסיפור מסתיים במשחק מילים על יסוד השרח הערבי (התרגום של ההגדה לערבית-יהודית): "חתתא זאו מלאכי חבלה. / והזזוהום יא סיאדנא. / ורמאוהום פלכושא דצבאח' )עד שבאו מלאכי חבלה / וטלטלום, הו רבותינו, / והשליכום לתנור השחר".
רעיון שיבת היהודים לציון נזכר בהגדה בשני מקומות. בפתחה נכתב ' לשנה הבאה בפלשתינה בני חורין' במקום 'לשנה הבאה בארעא דישראל', ולקראת סופה מוצבת הצעתו של רוזוולט 'לקחתנו לפלשתינה' כשיא המאורעות בקטע 'דיינו'. בשני המקומות בחר המחבר בשם 'פאליסתין' תחת שמה המסורתי של 'ארץ ישראל'.
'הגדה די היטליר' כתובה באותיות עבריות ועל בסיס הלשון הערבית–היהודית המשתקפת ב"שרח" (התרגום) להגדה של פסח. בצד הערבית רוב המידע הראלי בחיבור (כגון שמות ומושגים הקשורים במישרין למלחמה) שאוב מן הצרפתית. מינוח פוליטי: 'ליסתאתו דו זויף' (le statut des juifs ; תקנון היהודים; 'לגוליסת' les Gaullistes; הגוליסטים; 'לא רואיאל איר פורץ' la Royal Air Force; חיל האוויר המלכותי; 'לבומבארדמאן' les bombardements; ההפגזות; 'כאמפ דלא כונסתראסיון' camp de la concentration; מחנה ריכוז; ועוד.
על ההגדה ותוכנה ראה באריכות ב"פעמים" מס' 114-115 - יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה. וראה גם בספרה של מיכל שרף: "מגילת היטלר בצפון אפריקה".
[1], 13 עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב.
