Le calvaire de Breendonck מאת Pierre Lansvreugt ו R. Lemaitre. בריסל - פריז, 28 בפברואר 1945 - מהדורה ראשונה שיצאה חודשים מספר לפני סוף המלחמה, עדות ראשונית של הזוועות שהתחוללו במחנה הבלגי ברנדונק, מפיהם של שני אסירים ששהו בו תקופה ארוכה. עותק עם הקדשת המחבר Pierre Lansvreugt. צרפתית.
עדות מחרידה ומוקדמת שנכתבה בידי שני העומדים בראש האגודה הלאומית של ניצולי ברנדונק - שניהם ניצולי מחנה ברנדונק, יצא לאור עוד בזמן המלחמה והוא נועד לגלות את מה שהנאצים ביקשו לטשטש - האופן בו פעל המחנה בזמן המלחמה בעיקר בשנת 1943 בה התרחשו בו הזוועות. הנאצים ביקשו להעלים את זוועות המחנה על ידי הפצת שמועות כאילו בשנת 1943 ואילך הוא פועל כדרך שבה פעל בשנת 1940, בשנת 1940 התנאים בו היו יחסית סבירים. לשם כך באו השניים לחשוף את השינוי הדרסטי שעבר המחנה, וכיצד הפך מכלא רגיל למחנה עינויים של ממש, "מחנה של נבלות" כלשונם. פרקים מסוימים בספר נכתבו על ידי Pierre Lansvreugt ואחרים בידי R. Lemaitre. מרבית פרקי הספר קשים לקריאה, ולא נפרטם כאן, משום שמתוארים בו העינויים הקשים שראו השניים ושעברו על בשרם שלהם. הצעקות, המכות, הרעב ("אכלנו סלק עם הקליפה, אכלנו צמחייה ירוקה... הפכנו לבהמות" הם כותבים), המחלות, ההשפלות, הוצאות להורג להן היו עדים השניים, תוך השפלת הנידונים למוות לפני מותם. הנאצים הכריחו את יתר האסירים לעמוד ולראות את ההוצאות להורג של חבריהם. וכן הם מתארים את היסורים הנוראים שעברו היהודים במחנה. בין היתר מתוארת בספר עדותה של אשה שהיתה בחדר העינויים של ברנדונק והצליחה להימלט מהמחנה ולהגיע אל בעלות הברית כשבר כלי - במצבה הקשה, עדין הצליחה לספר מה שהנאצים עוללו לה. היתה זו הפעם הראשונה שבעלות הברית הבינו שברנדונק הוא מחנה עינויים ולא כלא או "מבצר" כבעבר.
בסתיו 1944, לאחר שחרור בלגיה על ידי צבאות בעלות הברית, שימש המבצר למשך תקופה קצרה את שלטונות בלגיה כמחנה מעצר שבו הוחזקו בלגים שנחשדו בשיתוף פעולה עם כוחות הכיבוש הגרמניים. השניים השתחררו אף הם מהמחנה בתקופה בה נכתבה עדות זאת אך הם עדין לא היו בריאים מבחינה נפשית, והסיוט של ברנדונק עדיין ליווה אותם, הם מדברים בעדותם על "חזיונות איומים שאי אפשר לשכוח, סיוטים, התעוררויות פתאומיות, פרצי זיכרון נוראים שבלילה עדין מציקים לנו..." שחוו באותם ימים.
79 [1] עמ'. קרע קל במעטפת. מצב טוב.
