Unser Mädel. Eine lustige Schulgeschichte, mit 21 Bildern nach Zeichnungen von Heinz Schubel - "הילדה שלנו. סיפור בית ספר מצחיק מאת ג'ולי קניזה, עם 21 תמונות על פי ציורים מאת היינץ שובל" - ספר ילדים מהתקופה הנאצית עם איזכורים אנטישמים, ומסרים של סגידה למפלגה הנאצית ולגאווה הגרמנית. הוצאת Loewes Verlag Ferdinand Carl, שטוטגרט [1936] - מהדורה ראשונה.
גיבורת הספר אשר דמותה מופיעה גם על גבי הכריכה - נערה גרמניה בלונדינית עם צמות בשם האנלור גולדינג, יפה, חכמה, ומוכשרת כיאה לנערה ארית טיפוסית - הנערה האידאלית על פי תורת הגזע הנאצית. האנלור היא דמות חכמה ומוערצת שכל הנערים מבקשים את קרבתה, ובכל האירועים בספר תמיד המסר של הסיפור עובר דרך דמותה. לאורך הספר ישנם תיאורים רבים המבליטים על עליונותה הארית, כגון: "הבנים קמו והביטו בפליאה בנערה הדקיקה עם שתי הצמות הבלונדיניות העבות והעיניים החומות העליזות". כאשר כל הנערים נבוכים כשלחברם נקרעים המכנסיים, היא זו שקופצת עם מחט וחוט לתפור לו אותם במקום, אם קבוצה של ילדים לועגים לאחד הילדים בשל הקושי שלו לקרוא, היא זו שבאה ללמד אותו לא להתבייש וללמוד לאט לאט. המורה שואל שאלה, אף ילד לא יודע את התשובה, האנלור בדיוק נכנסת לכיתה ועונה בשליפה, האנלור היא זאת שקופצת למים להציל את אחד הילדים שנתקע על קרחון, וכן על זה הדרך.
בין היתר משתמשת הכותבת בדמותה של גיבורת הספר "הגרמניה האנלור" להעביר מסרים אנטישמים ופטריוטיות גרמנית. כך למשל בפרק "צלב הברזל"' מתוארת סצינה של ויכוח בין הנערים בכיתה על המפלגות השונות בגרמניה בהשפעת הבחירות ברייכסטאג הגרמני. "אנחנו מפלגת המדינה" הכריז אחד הבחורים, ורנר אקליין תפס את העיתון, קימט אותו וזרק אותו בקשט גבוהה על פני כל הכיתה. ורנר צעק: "מפלגת המדינה! הם יהודים, וכל הזבל הנלווה אליהם. אנחנו האזרחים הגרמנים, משהו יותר טוב, אנחנו עם השחור הלבן והאדום... הוא צודק צעק אקסל, אבל ה SPD (המפלגה השנייה בגודלה בגרמניה הנאצית אשר היוותה אופוזציה למפלגה הנאצית) טובים יותר, הם דואגים לכל העובדים...", לוכמן צייר צלב קרס על הלוח. "היי תראה את הנאצי שם צעק ורנר אקליין" ... האנלור (הנערה גיבורת הספר) עמדה נשענת על הקיר התבוננה במהומת הבנים בשתיקה. אראל ניגש אליה: "נו, מה את אומרת?", "אני? אני גרמניה" היא ענתה בפשטות... "אנחנו עם גרמני אחרי הכל... למה כולכם צועקים אחד על השני..." , "תראה את הילדה המטופשת הזאת לאו בז "גרמניה, גרמניה, היא תמיד רוצה להיות משהו מיוחד" . סצינת המריבה מסתיימת בכיתה והנערים שבים הביתה ביחד עם הנערה האנלור. בדרכם הביתה הם פוגשים אדם שהם מבחינים שחסרה לו יד אחת, "האנלור התיישבה, עיניה הכחולות פעורות מהתרגשות, "יש לו רק זרוע אחת, ויש לו את צלב הברזל על המעיל!, הבנים שתקו... אבדת את היד שלך במלחמה?, שאלה האנלור בשקט, "כן", שוב שתיקה. "יש לך ילדים?", "כן ארבעה, ואני מובטל, הפנסיה לא מספיקה", השיב. האנלור לא העזה לשאול עוד שאלות..." ברגע שהם יצאו מהסמטה הם עצרו והביטו זה בזו (האנלור ואחד הבחורים) "אני אגיד לך מה" אמרה האנלור "אתה יודע זה היה חייל ממלחמת העולם בהטמנוויילר קופף, הוא נתן את זרועו למען גרמניה שלנו, ויש לו את צלב הברזל, צלב הברזל, והוא נזקק! זו בושה. ואם יש למישהו את צלב הברזל כולם צריכים להצדיע לו - הוא גיבור גרמני... ואתם מתווכחים לאיזה מפלגה אתה שייך, ובכן, עכשיו אתה יודע! (כשהיא רומזת למפלגה הנאצית) ... הבנים הלכו זה לצד זה בדממה, מה יש להם לומר, האנלור צודקת!...".
באחרית דבר של הספר נכתב אודות המחברת: "סופרת הנוער הפופולרית יודעת לרתק את הקוראים הצעירים בסיפוריה, לעורר את כל הטוב והיפה, ולעורר את אהבת הבית והמולדת".
נדיר. הספר נחשב לאחד מספרי הילדים הפופולרים בגרמניה הנאצית והוא הודפס מחדש כמעט מדי שנה בשנות השלושים ובשנות הארבעים, והמשיך להופיע גם אחרי המלחמה. ידוע על עותקים של הספר שיצאו גם בשנות ה־50. לפנינו המהדורה הראשונה שיצאה ב 1936 ללא ציון שנה, ועם האיזכור: "נדפס בחברת הדפוס של מועדון שטוטגרט". בקטלוג הספריות העולמי world cat מופיעות שבע רשומות של הספר, מתוכן שש בספריות ברחבי גרמניה, ואחת בספריית Winnipeg שבקנדה.
92 [4] עמ'. כתמים קלים בגב הכריכה. מצב טוב מאד.
