צנצנת פורצלן מרשימה מקושטת בציורי פרחים. בבסיס הצנצנת חותמת מגן דוד של מפעל יצור יהודי בגרמניה הנאצית. סטים יוקרתיים מסוג זה, העשויים פורצלן איכותי ומסומנים בחותמת בצורת מגן דוד, יוצרו במפעלים יהודיים בגרמניה הנאצית בתגובה לגזרה האנטישמית שאסרה על יהודים לקנות כלים יוקרתיים עשויים פורצלן בתקופה קצרה של חודשים בודדים בשנת 1938 (ראה להלן). גרמניה, 1938.
הצו האוסר על יהודים לקנות פרטי יוקרה ניתן ב-12 בנובמבר 1938, בעקבות ליל הבדולח, והאיש שחתם עליו היה הרמן גרינג אשר היה בשלב זה, האיש האחראי על הפיקוח של הכלכלה הנאצית ועל ביצוע המדיניות האנטישמית של היטלר. הצו אסר על היהודים לרכוש כל פריט יוקרה שהוא לרבות תכשיטים, פרוות וביגוד יקר. יהודים שנתפסו עוברים על האיסור נקנסו ואף הוכנסו לכלא. מטרת האיסור היתה להציב את היהודים כאזרחים סוג ב', ולשוות לבתי היהודים חזות של עניות בהשוואה לאלו של הגרמנים, כחלק מהמדיניות הנאצית לשים חיץ בכל שטחי החיים בין האוכלוסייה הארית לאוכלוסייה היהודית, וכן להמשיך ולבודד ולרדוף את הקהילה היהודית ולהקשות עליה לשמור על רמת חיים גבוהה. כתוצאה מכך נאלצו היהודים בעצמם לייצר כלי פורצלן אותם חוייבו לסמן במגן דוד המוכיח כי הכלי הינו תוצרת יהודית. במקביל, מתוך רצון כלכלי לשמור על כח הקנייה היהודי של כלי פורצלן למרות הגזירה, גם מפעלו של הלא יהודי "Thomas Porzellan" אשר נוסד ב 1903, החל לסמן במגן דוד את התוצרת הגרמנית שמכר לאוכלוסייה היהודית. בכך למעשה התאפשר למשפחות יהודיות מהמעמד הגבוה בדרך כלל, לשמור על רמת החיים שהיו רגילים בה, מבלי לעבור על האיסור החדש שתיקנו הנאצים. כלים אלו עם הסימון של המגן דוד היהודי הינם נדירים ביותר כיום (ואינם מצויים אף בארכיונים של הגדולים במוזאונים להנצחת השואה, ראה להלן), שכן "הקלה" זו של סימון כלי פורצלן יהודיים במגן דוד החזיקה מעמד כמה חודשים בלבד!, וכבר בסוף אותה שנה נכנסה לתוקף תקנה אנטישמית חדשה על סגירת המפעלים היהודים לגמרי, ונאסר לחלוטין על היהודים לייצר בעצמם, במטרה להותירם חסרי כל וגם הכלים אשר סומנו במגן דוד נאסרו בייצור. תוך שבועות ספורים, כתוצאה מהחרפת הגזירה ורדיפת העסקים היהודיים על ידי פקידי האס אס, המפעלים היהודיים נסגרו בזה אחר זה. מפעל הפורצלן הראשון שנאלץ לסגור את שעריו היה מפעלה הידוע של משפחת רוזנטל "Rosenthal Porcelain" - המפעל נוסד ב Selb שבגרמניה על ידי איש העסקים היהודי פיליפ רוזנטל וייצרו בו במשך שנים כלי שולחן, פסלונים וחפצי נוי. מפעל הפורצלן רוזנטל נסגר בשנת 1938. הנאצים החרימו את המפעל ואילצו את העובדים היהודים לעזוב. לאחר מכן נפתח המפעל מחדש כמפעל לא יהודי ב 1939. כמו"כ מפעל הפורצלן Goldscheider Porcelain אשר נוסד בשנת 1863 על ידי האחים היהודים איגנץ ודוד גולדשיידר, אשר נאלץ לסגור את שעריו בשנת 1939. הנאצים החרימו את המפעל ואילצו את העובדים היהודים לעזוב. גם מפעל זה נפתח מחדש כמפעל לא יהודי ב 1940. כך גם היה גורלם של מפעלי הפורצלן היהודים: Villeroy & Boch שב Mettlach (גרמניה), Goldscheider Porcelain (וינה), Hutschenreuther שבסלב (גרמניה) - גורלם של כל מפעלי הפורצלן היהודיים היה זהה, הם נסגרו בעקבות ההוראה החדשה והוחלפו בעובדים לא יהודים, ולמעשה פסק לגמרי קו היצור של פורצלן יהודי.
(כמובן שגם חברות ייצור יהודיות עצמאיות גדולות גם בשאר הענפים נסגרו על ידי הנאצים בזו אחר זו באותה שנה. כך למשל, חברת הנדסת החשמל AEG אשר הקים התעשיין היהודי אמיל רתנאו, נסגרה ב 1938. רשת חנויות הכלבו הגדולה Kaufhaus Tietz של איש העסקים היהודי Hermann Tietz נאלצה להיסגר ב 1939. החברה ליצור מוצרי גומי ועור של איש העסקים היהודי פרוידנברג נסגרה ב 1941 ובעליה הושלך למחנה ריכוז, חברת הטקסטיל הגדולה Salomon Wolff & Co נסגרה בשנת 1942 והנאצים השליכו את בעליה למחנה ריכוז, וכן חברת מכונות התפירה הגדולה של היהודי יצחק זינגר נסגרה ב 1943 והנאצים השליכו את בעליה למחנה ריכוז. כמו"כ ידוע על אמנית הקרמיקה הגרמניה - יהודיה מרגרט היימן שנאלצה אף היא לעזוב את גרמניה הנאצית ולהמשיך את מפעלי היצור שלה באנגליה).
חשוב לציין כי היהודים לא אמרו נואש והיו שהמשיכו לייצר כלי פורצלן בשטחי הכיבוש של גרמניה הנאצית - ידוע על קבוצת האמנים היהודים הידועה בשם "סדנת הפורצלן של קרקוב" - קבוצת יהודים אשר נמלטו לקרקוב מערי פולין הסמוכות, ויצרו כלי פורצלן במחתרת בראשית שנות ה-40. הם עבדו בבית מלאכה תת קרקעי קטן, והשתמשו בחומרים מזדמנים. הכלים שהם יצרו היו יפים ועדינים, והסדנה פעלה עד שנת 1944. אך גם סדנה זו התגלתה בסופו של דבר בידי הנאצים, והאמנים שעבדו בו נעצרו ונכלאו.
במוזאון בית לוחמי הגטאות שבגליל המערבי אשר הוקם על ידי ניצולי שואה מופיע כלי חתום בחותמת המגן דוד שיוצר בגרמניה הנאצית בזמן הקצר שהנאצים אפשרו ליהודים לייצר בעצמם, כדוגמת הצנצנת שלפנינו. הצלחת המופיעה שם נתרמה למוזאון על ידי בתיה אקרמן. והיא היתה בשימוש בביתה של אימה של בתיה - אילזה יעקב לבית שטרן (ראה שם פרטים נוספים). שם מופיע התיאור:
"צלחת להגשה עשויה חרסינה ומקושטת בציורי פרחים. בצדה האחורי של הצלחת מתנוססת חותמת בצורת מגן דוד. צלחת זו - הפריט היחיד שנשאר מסט פורצלן יוקרתי. סטים יוקרתיים מסוג זה, העשויים פורצלן איכותי ומסומנים בחותמת בצורת מגן דוד, יוצרו במפעלים יהודיים בגרמניה הנאצית בתגובה לגזרה האנטישמית שאסרה על יהודים לקנות כלים יוקרתיים עשויים פורצלן" -
ראה כאן.
קוטר מירבי: 18 ס"מ. גובה: 13 ס"מ. מצב טוב מאד. המספר המופיע לצד המגן דוד בתחתית הכלי מתייחס לגודל הכלי.
