כיצד הכו את המן בתפוצות ישראל, מאת יום טוב לוינסקי. תל אביב, פורים תש"ז [1947] - מהדורה יחידה בהוצאת החברה העברית לידע עם. אינספור מנהגי מחיית המן בפורים ובימים שלפניו בכל תפוצות ישראל ברחבי העולם. נדיר.
פרסום נדיר ומקיף על מנהגי מחיית המן בתפוצות ישראל ברחבי העולם היהודי. המחבר מפרט אודות אינספור מנהגי מחיית המן בפורים בקהילות ישראל בצרפת ואשכנז, איטליה, מצרים, אלג'יר, תימן, הולנד, וארצות נוספות: שריפת דמותו של המן בפורים, הקשה באבנים שכתוב עליהם שם "המן", הקשה בפטישים, מנהג "משוורתא דפורייא" בארצות המזרח הבחורים עושים צורת המן ותולים אותה על הגגות במשך חמשה ימים, וביום פורים עושים מדורת אש ומטילים לתוכה את הצורה ועומדים הבחורים סביבה שמחים ומרקדים, מחיית המן נוסח דמשק שהיו מעמידים ליד בית הכנסת צורת המן ביום הפורים עצמו עשוי מסמרטוטים והיו יורים בו ברובים ממש וחרבות שלופות, מנהג משוורתא בתימן שהיו הנערים נוהגים לתלות בובת המן בחצר בית הכנסת ולזרוק עליה חצים ואבנים עד שהתנפצה לרסיסים, וכן המנהג שנהגו בתימן להרכיב את המן על סוס עץ שמתקינים לו ארבעה רגליים ועליו מושיבים דמות המן ושרים לו בתימנית שיר לעג. כמו כן מפרט המחבר אודות מנהגים שונים הקשורים באמירת "ארור המן" בארצות השונות ומנהגי מחיית המן באופנים שונים: מנהג הכאת המן ומקורו, מנהג אכילת עוגה בצורת המן שנהגו בתורכיה, מנהג הדפיקה על הכתלים שנהגו ברגנשבורג, מנהג תלית המן על העץ באלגי'ר, "כתובה על פגעים" שנהגו בקהלות ספרד לצייר לכבוד חתונת המן עם זרש הפותחת במלים "ובשושן הבירה הרגו היהודים...", מנהג "אשכבה על המן" שנהגו בכורדיסטאן, מקורו של הרעשן לפורים בקהילות ישראל, מנהג הרקיעה ברגל, החבטה במקל, וההקשה בפטישים ובאבנים, הקלעפל ("פטישון המן") בו נהגו להכות את המן בארצות אשכנז, המנהג בתימן ובדמשק לירות ברובים אמיתיים בפסל המן עד שיפול, הכאת המן בברזל על אבן בליטא, הכאת המן בהדלקת נר הנפץ בגרמניה, מנהג קהילת פרנקפורט להדליק שני נרות שעוה אחד כנגד המן ואחד כנגד זרש ובערו עד שכלו מאליהם, "נקמת המן" בקהלת טהרן - תליית בובת ענק בצורת המן, מנהג נקישת הלוחות בפולין - שני לוחות עץ שנבנו במיוחד לצורך קיום המנהג, מנהג חלוקת הפטישים הקטנים לילדים ברודוס בשעת קריאת המגילה, מנהג הכאת המן ב"שליסלעך" ברוסיה, ריקועי פחים במוהליב, לוחות יריה בוילנה, מנהג החסידים בז'יטל (הכאות על ארגז פח גדול), הכאת המן ב"גראגער" בקישינב, הטבעת דמות המן בנהר בצ'רנוביץ (היו יוצרים דמות המן בגודל טבעי ומטביעים אותה בנהר), חג תלית המן ושריפתו בתוניס, מכת העיטוש בירושלים (הפצת טבק להרחה ליד החזן הקורא את המגילה בהגיעו לעשרת בני המן שגרמו לו להתעטש ולחזור שוב ושוב ולקרוא את אותם פסוקים בעיוות עד אשר חדל מלהתעטש והצליח לקוראם כראוי), מנהג ה"תמחה" באפגניסטן (הכאת המן בפטישים מיוחדים שהוכנו במיוחד לפורים), ועוד רבים רבים ממנהגי מחיית המן בפורים.
הספר מלווה בתרשימים נדירים של חפצי הכאת המן מאוספים שונים.
[2], 89 עמ'. קרעים קלים בכריכה הקדמית ובפינת שני הדפים הראשונים (ללא פגיעת טקסט). מצב טוב.
